בלוג בעקבות הספר "המסע של פרוונה "

פרוונה עוברת הרבה קשיים במסעות הנדודים שלה: אחרי שאביה מת,היה לה מאוד קשה להמשיך את המסע שלה בלעדיו,הוא היווה חלק חשוב בחייה. הוא היה מבוגר אחראי ולימד אותה חכמה שהייתה לה חסרה במהלך מסעה בלעדיו.אחרי תקופה ארוכה שלא ראתה אותו בכלא בטליבאן, לא נשאר לה הרבה זמן לראות אותו. זה מראה שאפילו בן אדם שקרוב אלינו מתרחק או לא נמצא איתנו אנחנו צריכים להתמודד עם זה ולהמשיך הלאה.

עוד קושי שהיה לפרוונה היה הוא היה פרנסת המשפחה. הבעיה נפתרה בכך שתקצץ את שיערה ו"תהפוך" לבן. היא לוקחת את מרכולתה לאנשים,קונה אוכל ודברים שימושיים למשפחה. היא בהתחלה פוחדת שיגלו שהיא בת אך לבסוף היא מתרגלת לכך שלא מגלם אותה ומאמצת שם גברי בשביל להסתיר את זהותה. אני חושבת שזה מעשה מאוד אמיץ מצידה להתגבר על הפחד שבכל דקה את יכולה להיהרג. כמו כל פחד בחיים , אני מאוד מפחדת מכישלונות שאני לא אצליח בחיים. אני משתדלת לתת את הטוב שלי ולנסות. ולנסות להתגבר על הפחד כמו פרוונה.

אחד מהאירועים בסיפור שבאמת העציב אותי היה מותה של לילה. לילה הייתה ילדה שאפילו לקראת סוף הספר השפיעה מאוד על שלושת הילדים. היא נתנה להם מחסה יחד עם סבתה,לימדה אותם איך להתחמק משדות המוקשים והייתה דמות חשובה במהלך נדודיה של פרוונה(אפילו קראו אחת לשנייה אחיות). לדעתי לילה מתארת את הסבל שהמלחמה גורמת לעולם,ילדה קטנה שרק רצתה לשרוד את ההפצצות והמלחמה הנוראית,מתה בחפות בפשע. כמובן שיש עוד אנשים שנהרגו בפיצוצים,אבל היא הייתה רק ילדה קטנה שחייה לא הרבה זמן ודאגה לסבתה שאפילו בעצמה לא יכלה לטפל כראוי.