בלוג בעקבות הספר "המסע של פרוונה"

זמן: בזמן שליטת הטליבאן 1996-2001

מקום: אפגניסטן

הסביבה החברתית-תרבותית: הנשים נאלצו להישאר בבתיהן ולא לצאת לרחובות ולבית הספר. רק גברים יצאו לעבודה,וכשאר הנשים היו צריכות לצאת היה עליהן ללבוש בגד ארוך אשר נקרא "בוקרה"  שמכסה את כל הגוף מלבד העיניים. 

משטר: המשטר היה הטליבאן, אשר היה מליציה אפגנית (קבוצות של אזרחים אשר לא שייכות לצבא סדיר) 

פרוונה התייחסה להוריה בסבלנות ובעריצות.

הוריה אשר היו שני תפקידים בחייה ל פרוונה היו: מורים ( לימדו אותה קרוא וכתוב) והורים.

הוריה של פרוונה לקחו על עצמם את תפקיד המורים של ילדיהם, במיוחד שרוב הילדים היו בנות(בנות לא יכלו לצאת לבית הספר)לפרוונה יש קשר עמוק עם אביה חוץ מהורה. פרוונה מסתמכת על אביה ורואה בו כחבר נפש,היא מספרת לו כל מה שעל ליבה ומצפה שהוא יבין אותה וייתן לה תשובה חכמה וכנה. אימה של פרוונה פחות חזקה מאביה. היא נשברת כשאר כולאים את אביה של פרוונה בכלא הטליבאן , אבל היא בכל מקרה הולכת לשחרר אותה אך ללא הצלחה. פרוונה מאוד מחוברת להוריה וחושבת עליהם בזמן נדודיה ברחבי המדינה. היא מנסה לחפש את אימה אחרי מות אביה, ולמזלה היא מוצאת אותה. לדעתי,בזמן מלחמה הייתי מאוד מסתמכת על ההורים שלי. הם מבינים בזה יותר מימני אבל כמובן שגם אני הייתי עוזרת להם להסתדר זמן שהמדינה שלי במלחמה. כמו בכל יום שבו אני יודעת שההורים שלי רוצים רק את הטוב בשבילי ( כמו שאימה של פרוונה חיפשה אותה לבן) הוריי גם רוצים כך.